המשפחה החדשה

אל מול ההצעות הפוליטיקלי קורקט ל"משפחה החדשה", נועה אשרף מציעה להורים להתחיל להתגבר, וזה יהיה שינוי אמיתי.

במסגרת עבודתי עם ילדים ומשפחותיהם, בטיפול בתרפיה באומנות, אני פוגשת לא מעט ילדים להורים גרושים. תהליך הגירושין מלווה כאב רב ועלול "להוציא" מההורים צדדים פחות נעימים ויפים ביחסם אחד כלפי השנייה. לצערנו  מי שמשלם את המחיר הכבד ביותר של הפרידה הם הילדים.

כל אחד מאיתנו מושפע רבות מהוריו, הן מאביו והן מאימו. כאשר מתעוררים קשיים בין ההורים המגיעים לעיתים אף לביטויי שנאה, יש לכך השפעה רגשית על הילדים. גירושין של ההורים עשויים לעורר אצל הילדים תחושות חרדה, קשיים בוויסות ההתנהגות, קשיי למידה, קשיים חברתיים ועוד.

מדוע קשה כל כך לקיים מערכות יחסים?

בשונה מתקופות קודמות, היום קשה הרבה יותר לקיים חיי נישואין ממגוון סיבות. הסיבה העיקרית היא שגירושין הפכו לנורמה חברתית, וכאשר זוג מרגיש חוסר סיפוק או קושי בחיים המשפחתיים, קיימת הסכמה חברתית שגירושיןם הם דבר מקובל.

בעידן בו אנו חיים, הפירוד בחיי המשפחה נעשה בולט יותר ויותר. אם בעבר בני האדם היו חיים בחמולה שהייתה מורכבת ממשפחתם המורחבת, כיום אפשר לראות התמעטות בקשרים עם המשפחה המורחבת. הפירוד מגיע אפילו  למשפחה הגרעינית, ונוצר נתק בין הורים לילדיהם ובין אחים. הפירוד עמוק עד כדי כך שצעירים רבים שואלים את עצמם מה הטעם להתחתן או להוליד ילדים. בהדרגה אנחנו הופכים לדור שבו כל אחד חי לעצמו, ספונים בתוך המסכים שלנו. אורח החיים החדש הזה משפיע על תחושת הביטחון והשלמות של ילדינו, אשר חסרים את הביטחון והאהבה שמעניקה משפחה גדולה חמה וקרובה.

מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?

אנו חיים בעידן שבו הפירוד והבדידות חודרים לכל מקום, אבל יש לנו אפשרות לבחור אחרת, לבחור בחיבור מעל הפירוד, כי שם באמת אפשר להרגיש את המשמעות והסיפוק שאנחנו מחפשים. מחקרים רבים מדברים על כך שהאושר האמיתי מושג ביחסים הטובים בינינו. אבל איך מממשים זאת? היום קשה לנו כל כך לקיים מערכות יחסים משמעותיות, למה? אני חושבת שמאיר אריאל בשירו "עברנו את פרעה" מצליח לתאר  בצורה מאוד מדויקת את הקושי ביחסים בינינו:

"תראו חברים מה אתם חושבים לעצמכם
מי יכול לקחת את כל זה מי יכול לעשות את זה
הנוכחות הזאת של הזולת עם העמדה האחרת שלו
הוא לא חושב כמוני הרי הייתי יכול לשפוך את דמו
אז באמת לפעמים זה צועק זה מתפוצץ בחזה
אבל עברנו את פרעה נעבור גם את זה".

אתמול אחר הצהריים נסענו בעלי, הילדים ואני לביקור משפחתי. בדרך החל ויכוח ביני לבין בעלי בנושא רגיש מאוד שבדרך כלל גורם לי להיסחף למריבה ולהגיב באופן רגשי. בכל זאת, יחד עם התחושות הקשות, היה לי חשוב לשמור על האווירה הטובה לקראת הביקור, ועל הרוגע של הילדים שריב בנינו יכול להשפיע עליהם מאוד. לכן עשיתי מאמץ להתגבר על הקושי ועל התגובה האוטומטית שלי להתפרץ.

חיי הנישואין וחיי המשפחה מעמידים אותנו כל הזמן במצבים שנוגעים בנו במקומות כואבים ומנהלים אותנו, אשר לעיתים אף גורמים לנו לתחושות קשות כלפי בן הזוג או הילדים. לכן חשוב שבכל הזדמנות נעשה מאמץ ליצור אווירה טובה ונעימה במשפחה, שזו תהיה המטרה המשפחתית המשותפת שלנו, ושכל אחד מאתנו יתרום ליצירת האווירה הזו בבית. יתכן שבהתחלה הדבר ירגיש מאולץ, אבל במהרה התחושות יהפכו לאמיתיות, המשחק יהפוך להרגל וההרגל לטבע שני. גם כאשר יופיעו תחושות קשות של כעס, שנאה, זלזול ועוד, אם "נתבל" אותן באהבה ושמחה, אז התחושות השליליות שנהפוך לחיוביות רק יחזקו ויעמיקו את הקשר בינינו. במאמץ שאנו משקיעים בקשרים הטובים בינינו אנו מעניקים לילדינו את תחושת השלמות והביטחון לה הם זקוקים בהתמודדויות השונות שלהם בחיים.